ך פועלת עלינו המציאות ואיך אנחנו מושפעים ממנה, לא נקלקל את מה שאסור, לא נוותר על מה שכדאי ונעשה את מה שנכון. אז תהיה הרמוניה בינינו לבין העולם האמיתי שיתגלה לנו.
אבל בינתיים אנחנו מקלקלים ורק אחר כך רואים שקילקלנו. אין שום אפשרות לברוח מהמצב הזה. בגלל זה כל האנושות נכנסת יותר ויותר למבוי סתום. היא מוצאת את עצמה ביותר צרות ויותר בעיות. הסבל מתגבר בכדי שנגלה בסופו של דבר את נחיצות ההתעלות הרוחנית. נגלה שאין מנוס אלא רק להכיר את העולם הרוחני, שאנחנו חלק ממנו. ההכרה הזו תביא אותנו למצב חדש. מצב בו נתחיל לפעול במודע, מתוך הכרת התכלית, כאנושות ולא כיחידים.
כל הנשמות באות מנשמה אחת שנקראת «נשמת האדם הראשון». זה לא אדם כמו שאנחנו מכירים אדם. זה מושג כלשהו של מציאות רוחנית, פנימית, שנקראת «האדם הראשון». כל חלקיו יורדים ומתלבשים בתוך גופים בעולם הזה, ואז ישנו איזה חיבור בין גוף לנשמה.
הסימביוזה הזו, הקשר הזה, של גוף ונשמה ביחד עוזר לתיקון הנשמה. האדם נקרא «נשמה» ולא הגוף עצמו. את הגוף עצמו ניתן להחליף, בדיוק כפי שניתן היום להשתיל איברים. התועלת בגוף היא רק בזה שהוא עוזר לנשמה לעבוד מתוכו.
בזה שהנשמות יורדות לעולם הזה, הן רוכשות נסיון על ידי הסבל, שנקרא «דרך יסורים». הנסיון הזה מפתח את הנשמה. בכל פעם שהיא מתגלגלת, היא חוזרת עם דחף פנימי תת הכרתי, גדול יותר, לדרוש תשובות לשאלות על המציאות שלה, על השורש שלה, על נחיצות החיים של האדם. שאלות כגון: מי אני, מה אני, בשביל מה אני חי וכיו'ב.
בהתאם לזה ישנן נשמות יותר מפותחות ופחות מפותחות. ישנן כאלה שיש להם דחף עצום להכרת האמת, עד כדי כך שהאנשים האלה לא מסוגלים להחזיק את עצמם רק במסגרת העולם הזה. אם הם מקבלים בידיהם כלי נכון, ספרים נכונים והדרכה נכונה, הם מגיעים באמת להכרת העולם הרוחני.
המציאות מכוונת כך שהנשמות ירדו ויתקנו את עצמן. זה שהן באות לגוף מעלה אותן לדרגה פי 620 יותר גבוהה מרמתן בנקודת המוצא. סדר הורדת הנשמות למציאות הזאת, בה הן מתלבשות בגוף, בא מקל לכבד.
בנשמת האדם הראשון יש כל מיני חלקים, כל מיני רצונות. רצונות יותר קלים ורצונות יותר כבדים, לפי רמת האגואיזם שלהם, לפי רמת האכזריות שלהם. לעולמנו הם באים מקל לכבד, מזך לעב. בגלל זה ובהתאם לזה, גם הדרישה לפיה הנשמות האלה צריכות לתקן את עצמן היא אחרת.
בדורות הקודמים הדרישה היתה שהנשמות רק תתקיימנה בגוף הפיסי. אחר כך, על ידי החלק המעשי שבתורה, הדרישה היתה קיום המצוות. ועכשיו, על ידי החלק הפנימי של התורה, הדרישה היא שנתקן ממש את הרצון הפנימי עצמו. תיקון העולם, והאדם, מתחיל מקל לכבד. כשמתקנים רצונות יותר קלים, הם אחר כך משתתפים בתיקון ועוזרים לתקן רצונות יותר כבדים, יותר קשים.
לנשמה יש רק רצון אחד והוא לחזור לשורש שלה, בעודה מתקיימת בתוך הגוף הגשמי. הגוף, הרצון לקבל, מושך אותה בחזרה לעולם הזה, והאדם בהכרתו רוצה לעלות לפי הרצון של הנשמה. הניגודיות הזאת, שבה הוא משקיע המון יגיעה, היא זו שעוזרת לו להתעלות פי 620.
הרצון של כל נשמה הוא לחזור למקורה, אל המדרגה בה היתה לפני יציאתה למטה לגוף הפיסי. אם נשמה לא גמרה את מה שהיא צריכה, אז בפעם הבאה היא תתגלגל ותבוא לעולם, לכאן, יותר מוצלחת, ראויה יותר לתיקון.
הצטברות של נסיון וסבל עושה את הנשמה יותר מוצלחת. בגוף הפיסי, היא מקבלת רצון לקבל יותר אכזרי ואגואיסטי, פחות מתחשב באחרים. רצון למלא רק את עצמה. בדרך זו מגלים יותר רצון לקבל, שמביא בסופו של דבר לדחף לרצות את כל המציאות.
לפעמים אנחנו חושבים שכדי שבגלגול הבא נהיה יותר מוצלחים, כדאי לנו לבטל רצונות ותשוקות. לא לרצות כלום חוץ מלאכול מעט ולשכב בשמש כמו חתולים. אבל זה בעצם הפוך, כי בפעם הבאה נהיה עוד יותר אכזרים, בעלי דרישות, תובעניים, עקביים ותוקפנים. אז ידחוף אותנו הרצון שלנו לחפש באמת איך לגלות את עצמנו, וזה יקרב אותנו לתכלית.
הכוח העליון רוצה שאנחנו נתמלא בתענוגים רוחניים, שנהיה בדרגה הכי מושלמת, וזה אפשרי רק עם רצון גדול. רק עם רצון גדול ומתוקן, האדם יכול לקבל את התגלות העולם הרוחני ולהיות באמת פעיל וחזק. עם רצון קטן, הוא אומנם לא יכול להזיק הרבה, אבל גם לא להועיל.
רצון נקרא «מתוקן» רק כשהוא פועל עם תכונת ההשפעה. תכונה זו לא קיימת בנו באופן טבעי. היא נרכשת על ידי האדם בזמן הלימוד הנכון של הקבלה.
ישנה פירמידה של נשמות לפי התפתחות הרצון לקבל: בתחתית הפירמידה המון נשמות עם רצון קטן. הן ארציות, רוצות בחיים נוחים, בהמיים: אוכל, שינה, מין. אחר כך, קצת פחות נשמות, כאלה שיש להם דחף גדול לעשירות. אנשים שמוכנים להשקיע את כל חייהם כדי לעשות כסף, מוכנים להקריב עצמם בכל מחיר כדי להיות עשירים.
לאחריהם בפירמידה, אלה שמוכנים לעשות הכל רק כדי לשלוט על אחרים, להיות בשלטון ולהשיג עמדות כוח. רצון עוד יותר גדול הוא הרצון למושכלות. מדענים ששקועים כל חייהם בגילוי שהם עתידים לגלות, ולא רוצים חוץ מזה שום דבר אחר, רק את הגילוי וזהו. כאלה ישנם עוד פחות.
הרצון החזק ביותר, שמתפתח באמת רק ביחידים, הוא הרצון להשיג את העולם הרוחני. הכל בנוי על פי פירמידה כזאת. גם ברצונות בתוך האדם עצמו ישנה אותה פירמידה, והוא צריך להפוך אותה, כך שכל הכובד שלה יהיה על הרצון הכי זך, הרצון
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90