אותו בצורתו האמיתית, אלא רק מיקטע. חלק ממנו מצטייר לי כך. מקורה של המילה «עולם» הוא «העלמה». חלק מהאור הוא מעביר וחלק הוא מסתיר. לכן, ככל שהעולם יותר עליון הוא מסתיר פחות.
בעיניהן של בריות שונות בעולמנו מצטיירת תמונה שונה של המציאות. ההגיון אומר שהמציאות הזו חייבת להיות אחידה לכולם. בכל זאת אחד שומע כך, והשני אחרת, אחד רואה בצורה כזאת, והשני בצורה אחרת. זה דומה ל"מן" במדבר, כמו שמסופר בספר התורה, שכל אחד היה יכול לטעום בדבר המופשט, הרוחני הזה, את מה שהוא רצה, על פי חושיו.
בעל הסולם נתן דוגמה של חשמל: יש לנו בבית שקע חשמלי, בשקע הזה ישנה אנרגיה מופשטת. החשמל שבשקע הזה מקרר, מחמם, יוצר ואקום, יוצר לחץ, בהתאם למכשיר שאנחנו מחברים אליו, לפי מה שיכול להוציא ממנו הכלי שמתחבר אליו. אבל הכוח הזה בעצמו מופשט ואין לו צורה מוגדרת. הכלי מגלה את מה שנמצא כפוטנציאל בתוך החשמל.
כך אנחנו יכולים לומר גם על האור העליון, על הבורא, שאין בו שום צורה, שהוא נמצא באחדות פשוטה. כל אחד מרגיש את הבורא לפי תיקון תכונותיו. בתחילת דרכו יכול האדם לדמות שקיימת רק המציאות של עצמו, ולהתעלם מכל כוח עליון.
לאחר מכן יגלה בהדרגה, על ידי תיקון חושיו, את המציאות האמיתית, הרחבה. ובשלב מאוחר יותר, אם יתקן את כל החושים שלו בהתאם לתכונות של האור הסובב אותו, אז בינו לבין האור, בין האדם לבין הבורא, לא תהיה שום מחיצה. כאילו אין שום הבדל בין תכונותיהם. אז יגיע האדם להשגת האלוקות בצורתה האמיתית. ה"אלוקות" היא הדרגה העליונה ביותר שברוחניות.
בעולם שלנו, בתוכנו, קיים חוש כללי שנקרא רצון לקבל, עם חמישה כלי קליטה שהם חמשת החושים. כשמקבלים את החוש השישי שנקרא החוש הרוחני, הוא עובד לפי חמשת החושים האלה. זאת אומרת, שגם הוא מתחלק לחמישה חלקים.
גם בו מתקימים אותם התהליכים שמתרחשים בחמשת החושים שקולטים את העולם הזה. הטבע לא משתנה מעולם לעולם, משתנה רק החומר של העולם. ככל שהעולם יותר גבוהה כך גם החומר שלו יותר זך. אבל התהליכים לא משתנים ולא מתהפכים, הכל אותו דבר.



הנשמות יורדות לתוך הגופים הגשמיים על פי סדר מיוחד. הן מגיעות לעולם באופן מחזורי. בכל פעם הן מתלבשות בגופים פיסיים חדשים ויורדות לעולם שלנו. הגופים עצמם הם פחות או יותר אותם גופים, אבל סוגי הנשמות שיורדות לתוך הגופים הם שונים, וזה מה שנראה לנו כהתפתחות הדורות.
כל דור דומה במעטפת הפיסית שלו לדור הקודם לו, אבל הם נבדלים זה מזה בכך שבכל פעם יורדות נשמות עם נסיון נוסף מקיומן הקודם כאן. הן מגיעות עם כוחות חדשים שקיבלו כשהיו למעלה.
לכן לכל דור ישנם רצונות אחרים ומטרות אחרות, וזה מביא להתפתחות שמאפיינת כל דור ודור. אפילו דור שלא מגיע לרצון להכיר את המציאות האמיתית, ולא מגיע להכרה האלוקית, עושה בכל זאת עבודה על ידי הסבל שהוא עובר. בכך הוא מתקדם להכרת המציאות האמיתית.
מכיוון שבכל תקופה לאורך ההיסטוריה שלנו על פני האדמה, יורדות לעולמנו נשמות שונות, הן זקוקות להדרכה שונה. הדרכה מיוחדת לאותו סוג נשמות שנמצאות בעולם באותו זמן. בגלל זה יש בכל דור אנשים שמובילים אותנו בהתקדמות הרוחנית. הם כותבים ספרים ובונים קבוצות תלמידים, כדי להעביר לנו את השיטה לגילוי המציאות האמיתית המתאימה לאותו דור.
בהקדמה לספר הזוהר אומר בעל הסולם, שמשך ששת אלפים שנים יורדות לעולם הזה נשמות. בכל דור יורדות נשמות יותר גרועות, יותר עבות.
בכל דור הנשמות דורשות תיקון אחר, «דור דור ודורשיו». בהתחלה, באלפיים השנים הראשונות, היו נשמות כל כך זכות, שלא נזקקו אפילו לתורה בכדי לבצע את משימתן. לצורך התפתחותן של הנשמות היה די בקיום פשוט על פני האדמה, בלי שום אמצעי להגיע לרוחניות.
זו היתה תקופה של צבירת נסיון וכוח סבל בעולם הזה. עצם הקיום בעולם הזה היה מספיק להן כדי להתקדם לקראת התיקון. הסבל שצברו הוסיף לנשמות דחף להגיע ליציאה ממצב היסורים. הרצון לצאת ממצב היסורים הוא הכוח המניע את התפתחות האנושות.
באלפיים השנים שלאחר מכן היתה מספיקה להתפתחותן של הנשמות קבלת תורת הנגלה וקיום המצוות. הן קיבלו את המצוות כפעולות פשוטות, הקשורות כביכול לעולם הזה, בלי שום קשר להכרה איך זה מפתח אותן רוחנית. הקיום הפשוט הספיק להן כדי להזדכך ולהתקדם לתיקון.
אבל בזה שהנשמות עשו את הפעולות הללו הן לא סיימו את תפקידן. מספר הנשמות מוגבל, ואותן נשמות חוזרות פעם אחר פעם ומתקדמות עוד ועוד לתיקון.
כשאומרים שהנשמות היורדות זכות או גסות זה תאור של מידת הדרישה של הנשמה לתיקון. נשמה שדורשת תיקון גדול יותר נקראת נשמה גסה יותר. לכן היא מגיעה במהלך השנים כנשמה יותר גסה, ודורשת תיקון גדול יותר.
התקופה השניה נמשכה עד המאה ה – 16 כשהופיע האר"י הקדוש, וכתב שמזמנו והלאה נשים, גברים, קטנים, גדולים, כלל עמי הארצות, כולם יכולים וחייבים לעסוק בקבלה. הסיבה לכך היא שהגיע הזמן בהתפתחות הנשמות, בו כל נשמה שיורדת לעולם הזה כבר מסוגלת להגיע על ידי שיטתו המיוחדת להכרת המציאות האמיתית ולגמר התיקון שלה. היא יכולה להשיג את מה שהיא צריכה בעצם להגיע אליו.
רק בזה תלויה התגלות המציאות האמיתית לכולם. בכך שכל האנושות תגלה את החוקיות של העולם, ובזה יהיה גם סוף לכל הכאב והסבל. אם נדע באמת אי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90